״הכי קשה לי עם החושך״, היא אמרה, ואני חשבתי על המשמעות של חושך עבורה. היא קטעה את המחשבות שלי, ״זה פשוט נורא האפור הזה, אני הולכת לעבודה בחושך, וחוזרת בחושך, וכל היום אני תחת הניאון הנורא הזה״. גילי, נשואה + שני ילדים ושני חתולים, הרגישה שהיא כבר לא מסוגלת יותר. היא גרה בשכונה קטנה וחמודה בפאתי לונדון, והחושך הכריע אותה.
אנחנו, הישראלים, לא מודעים לכך בארצנו מלאת-השמש, אבל קיים קשר הדוק בין רווחה נפשית (Well-Being), לבין מזג האוויר. היעדר שמש או עודף, כיסוי עננים מלא או חלקי, ומטרי גשם, ברד או קרח - לכולם השפעה מכרעת על איך נרגיש, לא רק פיזית, אלא גם נפשית.
במאמר קודם, נגענו קצת בהגדרה של Well-Being, או רווחה נפשית, בעברית. אך לרווחה נפשית יש עוד צד והוא ה-׳רווחה הנפשית הסובייקטיבית׳ (Subjective Well-Being). במילים פשוטות, ה - SWB, לוקח בחשבון, שגם בהינתן אותם התנאים בדיוק, אדם א׳ ירגיש רווחה נפשית גדולה, ואדם ב׳ ירגיש רווחה נפשית ממוצעת. הסיבה היא, ואני בטוח שאני לא מגלה לכם שום דבר חדש, היא שאנחנו שונים מאוד בתנאים שלנו להרגשת רווחה נפשית מספקת.
ג׳ון פדרסון ושני עמיתיו, חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה, החליטו לחקור את הקשר בין מזג האוויר לבין רווחה נפשית. הם הזמינו גברים ונשים לריאיונות, בזמנים שונים של השנה. הם גילו שגם גברים וגם נשים, הציגו יכולות קוגניטיביות מופחתות במזג אויר קודר, או חשוך. הסיבה עדיין אינה ברורה, אבל יש הנחות לגבי הפרשת הורמון המלטונין בגוף, שאחראי בין השאר לערות.
תופעה נוספת שנקשרת להורמון המלטונין היא דיכאון חורף או בשמה המלא Seasonal Affective Disorder. דיכאון חורף הוא מעניין במיוחד, מאחר ובניגוד להפרעות אחרות שאינן נקשרות במזג האוויר, הקריטריונים לאבחנה בדיכאון חורף הם ספציפיים מאוד ותלויים במצב הרוח בזמן עונה ספציפית בשנה. התופעה הפכה נפוצה וכיום היא משפיעה על אחוז וחצי מאוכלוסיית פלורידה (קרוב ל-300 אלף איש), ועל 10 אחוז מאוכלוסיית אלסקה (מעל 70 אלף איש).
אז למה זה קורה ומה הקשר של זה לשמש?
מחקר מעניין משנת 2008, מלמד אותנו שלשמש יש השפעה ישירה על מצב הרוח שלנו, לא רק שהיא מייצרת מצב רוח טוב, היא גם יכולה לעזור לאנשים שחווים דיכאון, לשפר את מצב רוחם. סרטונין הוא הורמון מפורסם, (אם לא שמעתם עליו עדיין, קראו את זה), והוא סוד החידה המעניינת בקשר שבין מזג אויר ומצב רוח - הסיבה היא שרמות גבוהות יותר של סרטונין קשורות למצב רוח טוב יותר. כשאנחנו נמצאים בחוץ ומרגישים את חום השמש, בין שאר תגובות הגוף לכך, ישנו ייצור מוגבר של סרטונין. במילים אחרות, חשיפה לאור השמש מגבירה את מצב הרוח שלנו, בעוד שאפרוריות וחושך מקטינות את רמות הסרטונין.
הקשר הישראלי פה הוא גם ברור, מאחר ולכל מטבע שני צדדים. מחקר נוסף מראה שיש קשר בין עצבנות, עוינות וטמפרטורות גבוהות (ואוי למי שיחתוך אתכם באיילון באמצע אוגוסט). המחקר מצא עלייה של 4 אחוז בעוינות בין אישית, כלומר חוסר סבלנות לאנשים בטמפרטורות גבוהות.
אז מה עושים?
ראשית, במדינות שבהן יש שעות חושך ארוכות, נהוג לטפל בדיכאון עונתי באמצעות שיטה המכונה פוטותרפיה, או Light Therapy באנגלית. השיטה למעשה מחליפה את החשיפה לאור השמש. החשיפה לאור נמדדת ביחידות הקרויות Lux. רק לשם ההשוואה, יום שמש בהיר מהווה חשיפה של קרוב ל-20 אלף יחידות Lux, פי 40 מהחשיפה לאור שמייצר אור פלורסנט משרדי. לכן, בטיפולי Light Therapy, המטופל יחווה חשיפה משמעותית לאור, שמוכחת כמשפרת את מצב הרוח וההרגשה. במקרים אחרים ניתן לרכוש הביתה Happy Light, מנורה קטנה אשר נדלקת ונכבית בצורה שמדמה אור שמש - כך שניתן לקום ל״אור יום״. ישנם הרבה סוגים של נורות ומנורות בחוץ, אבל כולן עושות, פחות או יותר, את אותה העבודה, ומטופלים רבים מציינים שהמנורה שינתה את חייהם.
מה שלא תבחרו, אם אתם חווים פגיעה ברווחה הנפשית שלכם, או דיכאון עונתי, כתוצאה מתסמיני החורף, ישנם כלים רבים שניתן לבחון ולנסות, אשר ישפרו את ההרגשה ויסייעו להעביר את חורף.
אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.