בספרו החשוב, מתנת התרפיה, מדבר ארווין יאלום, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט נודע, על כלי משוב חשוב עבור בני אדם בכלל, ואלה המצויים בטיפול, בפרט.
חלון ג׳והרי (Johari window) הוא תוצר עבודה משותפת של שני פסיכולוגים: ג׳וזף לופט והרינגטון אינגהם (השם ג׳והרי הוא צירוף שמותיהם הפרטיים). בפעילות המקורית של השניים, אדם היה בוחר מושג מתוך 56 אפשרויות, כגון אדיב, אמיץ, אמין, טוב-לב, חם, פיקח וכדומה, ומשבץ אותם בתוך טבלה.
הטבלה, באמצעות שתי שורות המגדירות ״ידוע לאחרים״ ו-״לא ידוע לאחרים״, ובאמצעות שני טורים המגדירים ״ידוע לעצמו״ ו-״לא ידוע לעצמו״ - מייצרת ארבעה חלונות:
החלון הפומבי - בתחום זה האדם מודע לרגשות, תכונות וצרכים כפי שהם באים לדי ביטוי בהתנהגותו. קיימת חפיפה מלאה בין הצורה שבה היחיד תופס את עצמו לבין תפיסת הסביבה לגבי התנהגותו. בתחום זה נוח ונעים לנו ואנו חיים ללא חרדות וחששות לגבי מצבינו.
החלון הסודי - בתחום זה האדם מודע לרגשות, תכונות וצרכים שהוא בוחר להסתיר מהסביבה, אם כתוצאה פחד מביקורת ואם מחשש לתדמיתו. האדם בורח מן האמת, מעמיד פנים ומשקיע מאמצים לשמור על סודו.
החלון הלא מודע - תחום זה הוא מחוץ לידיעתו של היחיד או של סביבתו, כלומר, מידע נסתר מפני היחיד והסובבים גם יחד.
החלון העיוור - התנהגות שהיא גלויה לסביבה אך היחיד אינו מבחין בה או שהוא מעוות את התפיסה שלה. גם אם יהיה מי שיאיר את עיניו של האחר בנוגע לתחומים אלו היחיד לרוב אינו מסכים להביט ולראות.
החלונות שונים בגודלים אצל אנשים, חלקם מפותחים יותר וחלקם פחות. במהלך הטיפול מושם דגש על גודלם היחסי של ארבעת החלונות, אך לרוב, כך טוען יאלום, ישנו דגש רב על החלון העיוור.
באמצעות בחינת המציאות, ואינטרקציה עם אנשים אחרים, ניתן לצמצם את החלון העיוור.
אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.