דניאלה ושני, שתי חברות ותיקות, יושבות בבית קפה תל אביבי, ומקשקשות על החיים, הילדים וכל מה שבאמצע. ״האמת״ אומרת דניאלה לשני, ״הרילוקיישן הזה מחסל לנו את הזוגיות״. שני ההמומה לא הבינה על מה מדובר, הרי בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם – הילדים נראים שמחים, דניאלה מחייכת ובן זוגה, שנשלח מטעם עבודתו צוחק בקול גדול . ״זו האינטנסיביות״ עונה לה דניאלה. "בארץ חיינו חיים מלאים, שלמים. לכל אחד היו את חייו, והיו גם רגעים משפחתיים, רגעים עם ילדים, רגעים זוגיים. לכל דבר היה את המקום שלו. שם אנחנו כל הזמן ביחד, אני והילדים, ואני כבר לא יודעת מה יותר קשה, כשהם בבית או כשאני לבד עם עצמי. והוא? הוא בעבודה, כאילו שגרת חייו המשיכה."
דניאלה ממש לא לבד, זוגות רבים חווים קשיים ברילוקיישן. למעשה, אישתי ואני הם אחד מהזוגות האלה, לכן אני מכיר את התופעה מקרוב. אך לפני שניגע ישירות בנושא, בואו נגדיר מהו רילוקיישן.
מעבר מדינה לצורך זמני, עבודה או לימודים, נחשב כרילוקיישן. החלק המשמעותי הוא שהחיים בארץ נשארים בהמתנה וישנה היתכנות או סבירות (לפעמים גם רצון וכוונה אמיתית) לחזור לשם. לעומת זאת, מעבר קבוע למדינה, למשל קבלת עבודה באופן קבוע במדינה מסוימת, אינו נחשב כרילוקיישן.
יותר חשוב מההגדרה היא המשמעות של ההבדלים הללו - האם ההתייחסות המחשבתית למעבר כזמני או כקבוע? בנוסף, ישנה כמובן משמעות למעבר ללא ילדים לעומת מעבר עם ילדים. מניסיון עם זוגות רבים, ישנה נקודה מכרעת שחשוב להבין. מערכת זוגית היא ישות גמישה.
רגע, מה זאת אומרת ״ישות גמישה״ ?
כל מערכת יחסים היא ישות בפני עצמה, היא מורכבת מהנפשות הפועלות בתוכה, אך מקבלת זהות משתיהן. הדוגמא הבולטת לכך היא בזוגות שבוחרים לחזור אחד לשני – כלומר היו ביחד, נפרדו וחזרו. פעמים רבות, מערכת היחסים בפרק ב׳, שונה, על אף שבני הזוג נשארו זהים. אותו כנ״ל ניתן להכיל על מעבר מדינה - מערכת היחסים שדניאלה ובן זוגה ניהלו בתל-אביב, שונה ממערכת היחסים שלהם בניו-יורק.
התגובה הראשונה, והמרגשת יש לציין, של מרבית הזוגות לתובנה הזו, היא יחס סלחני יותר אחד כלפי השני. התגובה הזו אינה מובנת מאליה, רילוקיישן מצריך מאמץ רב ועבודה קשה מהרבה מאוד בחינות. ההכרה, שכחלק מ״תיק הרילוקיישן״ ישנה גם עבודה זוגית, יכולה להקל מאוד על המעבר, ולהפוך את החוויה הנפלאה הזו לפשוטה יותר בחודשים הראשונה, או בשנים הראשונות.
אז מה עושים?
אחת ההמלצות החמות שלי לזוגות בתחילת התהליך, היא לדבר את ה'מובן מאליו'. לנהל שיחה כנה על הדברים שהם מובנים לנו מאליהם, יכולה להביא לכמה תובנות חדשות והכרה מחודשת בעבודה הזוגית שלפנינו.
לדוגמא, דניאלה ובן זוגה יכלו לנהל שיחה דומה לזו:
"ברור לי שבגלל שזו עבודה חדשה, אני אצטרך לעבוד הרבה שעות כדי להוכיח את עצמי. אני מניח שזה אומר שאת והילדים תישארו הרבה לבד, בהתחלה."
"ברור לי שאנחנו עושים מהלך משפחתי ועוברים לחו״ל בשביל הקריירה שלך, אבל חשוב לי לא לאבד את הקריירה שלי, ושככל שהזמן יעבור נחזור להדדיות שאנחנו מנהלים כאן בארץ."
דיבור המובן מאליו, מנקה הנחות יסוד מתוך המערכת ומעורר את הקשר והבדיקה המחודשת עם עמדות בן או בת הזוג.
נקודה אחרונה, שהרחבתי עליה בפוסט נפרד, היא הלם תרבותי. לא משנה כמה פעמים ביקרתם בלונדון, ניו-יורק, מדריד או גינאה המשוונית כתיירים, לא יהיה לכם מושג איך זה לגור שם עד שלא תעשו את זה. מאחר ואתם אנשים שונים, שחווים באופן שונה, חוויות דומות - מומלץ לחלוק את החוויות הללו. לקבל פרשנות אחרת ולחשוב עליה, לא כביקורת, אלא כעוד פרשנות להלם התרבותי שאתם חווים. אם עדיין יש קשיים, מומלץ לבחון את האפשרות של טיפול זוגי אונליין.
אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.