חמש דקות על אשמה ואחריות

עודכן ב: 22 מאי 2019


שרון (שם בדוי) ישבה מצידו השני של המסך והייתה עסוקה בקיטונות האשמה שבן-זוגה הטיח בה. היא הרגישה קטנה, מושפלת ולא אהובה. הכעס שלו היה כה גדול, והדברים שאמר כה פוגעים שהם ממש מילאו את החדר בצבע אחר, לא הצבע שלהם.

איך תגיבו כשאדם מטיח בכם אשמה? האם אתם נוטים להטיח באחרים אשמה באופן תדיר?


נהוג להגיד שרק אנשים חזקים לוקחים אחריות כאשר דברים משתבשים. אני לא משוכנע שזה נכון, לקיחת אחריות היא עניין של למידה. אם קיימים אנשים כאלה בסביבתנו הם יכולים לשמש כמודל לחיקוי עבורנו. מה הם עושים שונה מאותם אנשים שבורחים מההאשמות? או בורחים מלקיחת אחריות?


בואו ניישר קו - מה היא הטלת אשמה, מה היא לקיחת אשמה ומה היא לקיחת אחריות?

● המשמעות של לקחת אחריות היא לתת דין וחשבון. זה אומר שימדדו אותנו אבל זה גם אומר שאנחנו יכולים ללמוד מהמעשה.

● המשמעות של לקחת אשמה היא להיות אחראי על פגמים או גרוע מכך, להודות במעשה פסול באופן שלא מקדם אותי. אשמה לא מייצרת התפתחות, היא מייצרת קבעון.

● ולסיום, להטיל אשמה זה לא רק להיות אחראי, אלא גם למצוא פגם במישהו אחר. להדביק לצד השני את הכעס שלי, האכזבה שלי או העצב.

כיצד לגשת לאחריות

כאשר אנחנו מתמקדים בהטלת אשמה, המטרה היא למצוא מישהו שנוכל להאשים. זה מרחיק את המוקד ממה שבוצע באופן פסול וכיצד למנוע מכך להתרחש שנית. זהו דבר שיפוטי ונקמני. למעשה במקום לנסות להבין מה קרה ומדוע זה קרה, אנחנו עסוקים במי גרם לכך. הטלת אשמה לעיתים קרובות משמשת להסית את תשומת הלב מעצמנו. אחרי הכול, אנחנו לא רוצים את האשמה עלינו, מי אי פעם רוצה לשאת באשמה? אבל משחקי ההאשמות מראים את החוסר בהבנה על מה היא בעצם אחריות ביסודה.


אחריות תמיד נוכחת, אפילו אם לא הכרתי בה. כאשר אתם מתחילים להבין זאת, אתם מפסיקים להאשים אחרים. אתם מתחילים להתמקד בתפקיד שלכם, בין אם לבחור בנקיטת פעולה או לא. זהו רגע של בהירות, אך יש אנשים שמאבדים אותו באופן מידי בכך שהם מבצעים טעות אחת קריטית: הם מחליפים את הטלת האשמה (על אנשים אחרים) בלקיחת אשמה (על עצמם).


מה זה מייצר?

האשמה עצמית, ביקורת עצמית ושנאה עצמית. האשמה עצמית היא לא אותו הדבר כמו לקחת אחריות: למעשה, זו הדרך להימנע מלקיחת אחריות.


מדוע?

מפני שהמוקד של לקיחת אשמה הוא במציאת פגם. המטרה שלה היא ביקורתית ביסודות שלה. אם תמצאו את עצמכם אשמים זה לא הולך לשנות, לתקן או לשפר דבר. מצד שני, ללקיחת אחריות יש מטרה נעלה יותר – היא כולה מתמקדת בדין וחשבון. זוהי משימה ולא פסק דין. כאשר מקצים לנו משהו, אנחנו לוקחים אחריות כדי לבצע אותו, להגן עליו ולגרום לו להצליח.


בכל הנוגע לנסיבות של מעבר מהאשמה להאשמה עצמית, האם אתם יכולים לראות את הדרך הנעלה יותר בהתמקדות על המשימה? לא משנה מה שקרה, זה כעת מספק מידע חדש ושימושי מאשר הסחת דעת מהמטרות שלך כמו שהאשמה יכולה להיות.


אז איך עושים את זה?

כמו הרבה דברים אחרים שהבלוג הזה עוסק בהם, גם כאן השלב הראשון הוא בפיתוח הדיאלוג הפנימי שלכם. מתי הייתה הפעם האחרונה שהטלת אשמה על אדם אחר? איך הרגשתם? מה חשבתם? אילו מנגנוני חשיבה ורגש עבדו שם?


עבודה עצמית על התהליכים האלה, כמו גם ההכרה שבלקיחת אחריות אנחנו מייצרים תקשורת אפקטיבית יותר, הם הכלים המרכזיים במעבר מהעיסוק במי אשם (בין עם אדם אחר או אני) לאיך למנוע את המעשה שוב (שבגינו בכלל מישהו צריך להרגיש אשם)



אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.






ליצירת קשר | Contact

  • Facebook - Black Circle

+972 (0) 544301363

info@alonaviramtherapy.com

SkypeName: Alon Aviram Psychotherapist 

2_edited.png