מה זה מובחנות? ולמה זה כה חשוב?

עודכן ב: 11 פבר 2021


דנה וקובי (שמות בדויים) נפגשים עימי במשך חצי שנה באותה שעה, באותו שבוע, יושבים מול המסך. הם מעריכים את השעה השבועית הזו שבה יוצא להם לשוחח על הזוגיות, להבין מה הקשיים. הם בעיקר חווים קושי בזיהוי ה״עצמי״ שלהם בתוך הזוגיות. ״אנחנו כל-כך הרבה שנים ביחד, שאני כבר לא יודעת איפה אני דנה האדם מתחילה, ואיפה אני דנה בת הזוג נגמרת, זה כאילו שתיהן ארוגות אחת בשנייה..״



אהבה היא אודיסיאה נועזת, הרפתקנית. המסלולים היותר מענגים שלה שופעים אושר, צחוק, חמימות, ידידות, שלווה, תשוקה ורוגע שמגיע עם קשר יציב ובטוח. וכאשר אתם מעזים לגשת אל האזורים היותר בעייתים שלה, מנסים מקומות, אתם תיתקלו במכשולים כמו סיכונים, כאבים רגשיים, מאבקים, בלבול, אי ודאות וחרדה.


אהבה כרוכה גם בכיול מחושב. רק תחשבו על הכיוונון העדין שאנו, בני האדם, מתאמצים להגיע אליו כאשר אנו שואפים לבנות ולתחזק אינטימיות רגשית עם שותף רומנטי. יש איזון מסוים שאליו צריך להגיע במה שאנו עושים עם הרגשות שלנו. מצד אחד, כאשר אנו אוהבים מישהו בלב פתוח, הרגשות שאנו חווים יכולים להיות חזקים למדי. אך מצד שני, וזה נכון במיוחד לגבי רגשות לא רצויים, אנחנו צריכים למצוא דרך להגיב לרגשות האלו כך שלא יכניעו אותנו ויקחו פיקוד על החלטותינו.

בנוסף, אנחנו מבקשים ללכת על הקו שבין האפשרות להרשות לעצמנו להיות קרובים מאוד כך שאנו מטפחים תחושה של אחדות עם השותף שלנו, לבין האפשרות שבה אנו שומרים באיתנות על תחושת העצמי הנפרדת שלנו בעוד אנו ממשיכים להיות אדם עצמאי.


זה מסובך להגיע לאיזון הזה, אשר גם מכונה בספרות כ " מובחנות עצמית " או "בידול עצמי". אחרי הכל, זה לא בדיוק קל לנהל רגשות מאוד עזים במערכת יחסים מבלי להיכנע להם לגמרי או לחסום אותם, והמשימה שזוגות מתחייבים לה, להפוך להיות "אנחנו" משותף תוך החזקת ה "אני" העצמי שלהם עשויה להיות מבלבלת ולא נעימה.


אז לנוכח שימור ההרמוניה שהיא הכל חוץ מקלה לשליטה, אתם כנראה לא צריכים שאומר לכם שרוב האנשים כושלים או מהססים בדרך כלשהי, לפחות מעת לעת.


קחו בחשבון את כל הדוגמאות המאוד אנושיות האלו:

● זוג נוטה להמנע מלהתווכח על בעיות, מכיוון שהם מרגישים לא בנוח עם עימותים וחוסר הסכמה.

● לבן או בת הזוג יש נטייה להזניח את הצרכים וההעדפות שלו במאמץ להפוך את האחר לאדם מאושר.

● אשמה ופחד מדחייה מקשים להציב גבולות ולומר לא.

● בן או בת הזוג התוהה, "מי אני ביחסים האלה?"

● בן או בת הזוג הופך להיות מפוחד כאשר מערכת היחסים מתחזקת ומגיב על ידי ניתוק רגשותיו (ה).


עם זאת, ניתן גם להפוך את הדברים וללטש את האיזון שלנו. אז בואו נתחיל עם הגדרת המושג "מובחנות" קצת יותר.


למה אנחנו בעצם מתכוונים כשאנחנו מדברים על זה? כמו מה זה נראה? מה זה מובחנות?


מובחנות מחולקת לשני תחומים כלליים. ראשית, יש את התחום ה"תוך-נפשי", אשר מתייחס למרחב בתוך הנפש; זה בעצם כולל את היכולת שלנו לווסת את המחשבות והרגשות שלנו.

קיימים שני אלמנטים ספציפיים נוספים בתחום זה:


1. תגובתיות אמוציונלית: כאשר קיים מתח במערכת יחסים, עולים רגשות חזקים מאוד שעשויים להיות קשים לניהול. ורגשות אלו עשויים להשפיע על איך אדם חושב על מצב, וכיצד הוא מגיב. לדוגמה, נניח כי השותף של דנה הביע בפניה מידה מסויימת של תסכול על איחוריה התכופים. היא עלולה להרגיש עצבנית ומוטרדת מכך, ותגלה ששאר הערב שלה נהרס מכיוון שהיא מרגישה כל כך רע מאכזבתו של בן הזוג שלה. עם זאת, אם דנה הגיבה בצורה פחות תגובתית-אמוציונאלית, היא עדיין עלולה להרגיש נסערת, אך תהיה בעלת יכולת גדולה יותר לשקול נקודות מבט אחרות על מנת לעזור לה לעבור את זה.

למשל, היא יכולה להזכיר לעצמה שבן הזוג שלה מתוסכל מההתנהגות שלה, אבל עדיין אוהב אותה כאדם, או שהיא עשויה לחמול על עצמה קצת יותר על ידי המחשבה שלכולם יש פגמים שהם צריכים לעבוד עליהם, כאשר איחור הוא אחד הפגמים שלה.


2. נטילת עמדת אני: אדם עם יכולת איתנה לנקוט עמדת אני הוא מישהו שיש לו תמונה ברורה של מי הוא כפרט. יש לו מודעות חזקה לעקרונות שלו והוא מוכן להציב גבולות ולעמוד על אמונותיו, בין אם בן או בת זוגם חולקים את אותם הרעיונות ובין אם לא. אדם המתקשה לנקוט עמדת אני, נוטה יותר לכופף את דעותיו ופעולותיו בכדי להפוך את בן הזוג למאושר; הוא בעל נטייה קטנה יותר לחלוק או לדחות את רצון בן או בת זוגו.


שנית, קיים התחום ה "בין-אישי", המתייחס למרחב שבין שני בני זוג. הוא משקף את המידה שבה אנשים יכולים להרשות לעצמם להיות מחוברים באופן אינטימי לבן הזוג, ובמקביל להמשיך להיות אדם נפרד שיכול לתפקד בכוחות עצמו. כאשר זוג נתקל ברגעים של קושי ואי-שקט ביחסים ביניהם, סביר מאוד שהם ירגישו מוטרדים. זה עשוי לפתות אותם לנסות להגן על עצמם מפני המצוקה שלהם, ויש כמה דרכים שהם יכולים לעשות זאת. שיטות אלה, המפורטות להלן, מציגות את שני האלמנטים בתחום הבין-אישי. הם משקפים מאמצים הנעשים על מנת להגדיל את הפער הרגשי במערכת היחסים או בכדי להפחית אותו.


1. היתוך: היתוך מתרחש כאשר אדם מפחד לאבד את בן או בת הזוג שלו, ומפצה על כך יתר על המידה על-ידי נסיון להיות קרוב מדי. בעקבות כך, הוא עלול לאבד את תחושת הפרט שלו, להשקיע יותר מדי אנרגיה