ישנם כל כך הרבה רגעים, קטנים וגדולים, בהם מישהו שאנחנו אוהבים כואב או מוטרד, והנטייה הטבעית שלנו היא לעזור. עם זאת, עבור רבים מאתנו, כאשר מישהו ניגש אלינו, אנחנו עוצרים ותוהים מהי הדרך הטובה ביותר להגיב. או, שאנחנו פונים למה שאנחנו מכירים הכי טוב – אנחנו מייעצים. למרבה הצער, עצה כברירת מחדל כשמישהו מוטרד, לרוב משיגה את התוצאה ההפוכה ממה שהתכוונו.
מחקרים מראים שבעוד שרוב האנשים משיאים עצות, באופן מובהק הן גברים והן נשים מחפשים תמיכה רגשית. ולמרות שאין רק מסר "נכון" אחד שניתן לשדר לאדם כאשר הוא מוטרד, ישנן התנהגויות שניתן לנקוט בהן שיהפכו את הניסיונות שלכם למוצלחים הרבה יותר. אתחיל בהסבר קצר מדוע עצות נוטות להניב את התוצאה ההפוכה ממה שמשיא העצה התכוון, עבור אלה מבינכם שעדיין מאמינים שפתרון הבעיה היא האסטרטגיה הטובה ביותר להפסקת הסבל. לאחר מכן, אציג תבנית למה מומלץ לעשות במקום, והתנהגויות מסוימות מהן כדאי להימנע.
מדוע השאת עצה מניבה את התוצאה ההפוכה ממה שמשיא העצה התכוון?
זה קורה כל הזמן – חבר שלכם, או בן או בת זוגכם, ניגשים אליכם עם סוגיה. אותו אדם טרוד ומתחיל להסביר את מהות הבעיה. תוך כדי הקשבה, ברור לכם לחלוטין מהי הבעיה וכיצד ניתן לטפל בה. אז, כשאותו אדם מסיים לספר את הסיפור, אתם מזנקים לתוך הסיטואציה. הכוונות שלכם הן טהורות (בתקווה), אבל נראה שאותו אדם לא מגיב באופן בו ציפיתם – הוא אף עשוי לומר משהו כמו "אתה פשוט לא מבין!"
מה קרה פה?
מחקרים הראו באופן עקבי שפתרון בעיות או השאת עצות כשאדם מוטרד, לרוב אינם מתקבלים בצורה טובה. הסיבה הראשונה לכך היא שככל הנראה, האדם המוטרד רוצה רק לשחרר קיטור או לבטא את רגשותיו; ייתכן שהוא אפילו לא מעוניין בפתרון. חמור מכך, כשאתם נותנים לאנשים עצות בתזמון גרוע, משתמע מכך שהם אינם מסוגלים לפתור את הבעיות שלהם בעצמם. עצה בלתי רצויה קושרה במחקרים לפגיעה ברגשות, השפעות שליליות על מערכת היחסים, הורדת ההערכה העצמית, וחוסר שביעות רצון כללי בקשר לתמיכה. ורוב העצות אינן רצויות – אלא אם מישהו אומר "מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות?" או משהו דומה, הוא אינו מעוניין שתפתרו לו את הבעיות.
לאור זאת, עלינו לשנות את ברירת המחדל שלנו. אם תצליחו להרגיל את עצמכם לפנות ראשית לתמיכה נפשית, אמפתיה או נחמה, השיחות ומערכות היחסים שלכם ישתפרו.
כך תעשו זאת...
אסטרטגיות למתן תמיכה נפשית אפקטיבית
עלינו לזכור שמתן "תבנית לתמיכה נפשית אפקטיבית" עשוי להיות מעט מטעה. סימן ההיכר של תמיכה אפקטיבית (מכל סוג) הוא ההתאמה למקבל התמיכה, למערכת היחסים בין התומך לנתמך, לגורמי הלחץ הרלוונטיים, ולגורמים רבים נוספים. בעיה חמורה יותר דורשת תגובה חריפה יותר, בעוד שמטרד יומיומי אינו מחייב ניסיונות תמיכה גרנדיוזיים. נזכור שניסיונות תמיכה צריכים להיות אדפטיביים (ולעתים יש להתאים אותם במהלך השיחה), ונציג מספר אסטרטגיות בהן ניתן להשתמש לתמיכה אפקטיבית יותר.
אימות (Validation) מפורש
כשאדם אהוב מגיע אליכם לקבל תמיכה, הדבר הטוב ביותר שביכולתכם לעשות הוא קודם כל לספק אישור לרגשות שלו. במילים אחרות, הכרה במחשבותיו, תחושותיו ובפרספקטיבות של אדם אחר. אין פירושה שאנו חייבים להסכים עמו, אך אם אותו אדם חשוב לנו, אנחנו צריכים לקבל בצורה מפורשת את האופן שבו הוא רואה את הסיטואציה ומגיב אליה.
מדוע אימות עובד? משום שהיא הדרך הפשוטה ביותר לשדר את המסרים החשובים ביותר של תמיכה נפשית – אני רואה אותך, אני מבין אותך, אכפת לי ממך, ואני כאן בשבילך. כשאנשים לחוצים, היכולות שלהם לחשוב בצורה רציונלית ולגשת ישר לפתרון-בעיות, מופחתות. מה שהם באמת רוצים זה להרגיש שמישהו שומע אותם ומבין אותם. כאשר מבוצע אימות של רגשות שליליים ולחץ, מתחיל מעגל ההחלמה ואנשים מתחילים להירגע מעט.
איך זה נראה? יכול להיות משהו פשוט כמו להביט לאדם בעיניים ולומר "אני מבין כמה מעצבן זה יכול להיות". דוגמאות נוספות:
"אני רואה שאתה מאד (כועס, מוטרד, עצוב, וכו')."
"איזה מצב מתסכל."
"זה בטח מרגיש ממש (_________) כשמישהו אומר/עושה לך משהו כזה."
"וואו, זה נשמע ממש קשה."
"אני רואה כמה זה משפיע עליך" או "אני רואה כמה קשה אתה עובד על זה."
אימות יכול ללבוש גם צורה של האזנה אקטיבית והבעת עניין, כגון:
"מה שאני מבין ממך זה ש________" או "זה נכון שכשזה קרה הרגשת ________?"
"ספר לי עוד."
"נראה שזה גורם לך (לפקפק בעצמך, להרגיש רע לגבי הביצועים שלך, וכו'); היית אומר שזה נכון?"
"אני מבין למה אתה מרגיש ככה. מה בסיטואציה היה לדעתך הכי מטריד/מתסכל/וכו'?"
התנהגויות מידיות
אף שהדברים שאנחנו אומרים לאדם טרוד הם חשובים, התקשורת הלא-מילולית שלנו חשובה גם היא. חוקרים בתחום התקשורת התמקדו בסט של התנהגויות שמחזקות את התמיכה המילולית ומגבירות את האפקטיביות של מסרים, שמכונה מִיָּדִיּוּת. התנהגויות מידיות כוללת כל דבר שגורם לאנשים להרגיש שלמישהו אכפת מהם ושמראות שהאנשים שמספקים את התמיכה מעורבים, מתעניינים וכנים.
כשאתם מנסים לנחם אדם אהוב, נסו להוסיף חלק מההתנהגויות הבאות:
קשר עין – הדרך הטובה ביותר להפגין היענות ודאגה היא להביט בעיניים של האדם עמו מדברים. הניחו את הטלפון או התרחקו מהדבר שעשיתם לפני תחילת השיחה.
נטיית גוף כלפי האדם – הטו את הגוף כך שאתם ניצבים מול האדם עמו אתם מדברים, ולעתים אף התקרבו אליו אם אתם מבינים שהשיחה עומדת להיות רצינית.
התנהגויות האזנה אקטיבית – אלה כוללות הנהון, הכרה מילולית שמראה שאתם עוקבים אחר השיחה כגון "אה-הא", "כן", "אני מבין", וכו', ושאילת שאלות הקשורות לנושא השיחה.
מגע פיזי – אם הדבר הולם, ללטף את היד או את הרגל, להחזיק ידיים, להתחבק או לתת נשיקה, עשויים לחזק את התחושה שאכפת לכם ושאתם רוצים לעזור.
האזינו לבן או בת השיחה
הקשבה היא חלק מהותי במתן תמיכה, והיא יכולת שמרבית האנשים לא שכללו. התפקיד שלכם כנותני תמיכה הוא להקשיב ולשאול שאלות כך שהאדם הטרוד יוכל לעבד את רגשותיו תוך כדי דיבור. מחקרים מראים שכאשר אנחנו מדברים על התחושות שלנו, אנחנו יכולים לארגן אותן ולהבין אותן באופן שמפחית לחץ ומגביר רגש. כשאתם מקשיבים, התמקדו בהקשבה והבנה, ולא בתגובה (כן, יש הבדל ענק ביניהן).
תוך כדי שבן או בת השיחה שלכם מדברים, נסו למצוא רמזים למה הם רוצים באמת. זכרו שיש סיבה שאנשים מדברים אחד עם השני. אם תקשיבו בתשומת לב, תוכלו לאתר את הסיבות ולהגיב בהתאם. כשהאהובים שלכם מתחילים לספר סיפור לגבי משהו שקרה ושהפריע להם או פגע בהם, הם ככל הנראה רק רוצים שתקשיבו להם כדי שהם יוכלו לאוורר את הרגשות השליליים.
הכלל לתמיכה הוא אל תשיאו עצה אלא אם מבקשים מכם. ייתכן ואתם אומרים לעצמכם כרגע "אבל, מה אם אני יודע איך לסדר את זה?" אציע לכם, התנגדו לדחף! התפקיד שלכם הוא לא לתקן את זה... אלא אם מבקשים את עזרתכם. נסו למצוא רמזים לכך שעצתכם רצויה. משפטים כמו, "מה אתה חושב?" או "מה היית עושה במצב הזה?".
כשאנשים מחפשים עצה, הם מבהירים שזה מה שהם רוצים. אם זה לא המקרה, ספקו אימות, שאלו שאלות, והקשיבו בתשומת לב. רוב הסיכויים הם שאם תקפידו על התבנית שנדונה כאן, חברכם, או בן או בת זוגכם, ישאל בסופו של דבר לעצתכם, אם הבעיה היא ברת-פתרון. ואם אתם ממש משתוקקים להציע עצה כשלא ביקשו מכם, נסו את האסטרטגיה הבאה:
שאלו את בן או בת השיח אם הם פתוחים למשוב או הצעות. אתם יכולים לומר משהו כמו "אני חושב שיש לי רעיון שיכול לעזור, אתה פתוח לשמוע?" רק זכרו שאם הם אומרים "לא", אתם חייבים להיות מסוגלים לכבד את זה. זה יהיה טוב יותר למערכת היחסים שלכם בטווח הקצר ובטווח הארוך!
התנהגויות שיש להימנע מהן
אלו התנהגויות שיש להימנע מהן:
לומר לאנשים איך להרגיש או להתנהג – משפטים כגון "אל תעשה כך, אלא כך" בהכרח יגרמו לאנשים להרגיש נחותים ויפחיתו את ההערכה העצמית ואת תחושתם לגבי היכולת העצמית שלהם.
לגמד את חשיבות התחושות של האדם האחר – משפטים כגון "זה באמת לא כזה סיפור" או "אני לא יודע למה אתה עושה מזה כזה עניין" רק יגרמו לאנשים טרודים להרגיש כאילו הם צריכים להגן על התחושות שלהם, ויעגנו עוד יותר את העצבנות והלחץ שלהם.
אפילו אם אינכם מסכימים עם איך שאותם אנשים מרגישים, אין זה אומר שאינכם יכולים לספק אימות ותמיכה – זכרו זוהי אינה הסכמה, אלא הכרה בתחושות, רגשות ומחשבות שלהם.
משפטי ״אמרתי לך״ – הם בדרך כלל נשמעים כמו "אני מבין שזה קשה, אבל האמת היא שהיית צריך לצפות לזה בהתחשב בכל מה שקרה".
ישמו את האסטרטגיות הפשוטות הללו וניסיונות התמיכה שלכם ישתפרו. זכרו שמתן תמיכה הוא יכולת – זהו משהו שעלינו לתרגל ולעבוד עליו לאורך זמן. אם אימות לא בא לכם באופן טבעי, עשו רשימה של משפטים שתוכלו לשלוף בעת הצורך. אפילו אם ברירת המחדל החדשה שלכם הופכת ל"זה מבאס! ספר לי עוד.", אתם כבר מתחילים ברגל ימין.
אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.