פסיכיאטר, פסיכולוג, פסיכותרפיסט: מי הם?

הגעתי למסקנה שהפוסט הזה הכרחי מאוד אחרי שאנשים רבים שאלו אותי מה ההבדל בין פסיכיאטר לפסיכולוג? מי נותן תרופות? מה זה בכלל פסיכותרפיה ומה ההבדל בין זה לבין טיפול פסיכולוגי? ועוד שאלות רבות. אז הנה המדריך השלם לכל המושגים הללו, ובעיקר האם, מתי ואיך הם רלוונטים אליכם.

מהם המקצועות הבסיסיים:

פסיכיאטר – איש מקצוע בבריאות הנפש, שלמד רפואה ולאחר מכן בחר להתמחות בפסיכיאטריה. במדינות שונות ההליכים מעט שונים, אך באופן כללי, הפסיכיאטר יעשה התמחות במחלקת מבוגרים או במחלקה של ילד ומתבגר. תפקידו המרכזי, כמו כל רופא, הוא באבחון והתאמת טיפול של מחלות נפשיות. רק הפסיכאטר רשאי לתת מרשמים לתרופות.

פסיכולוג קליני – איש מקצוע בבריאות הנפש, שלמד תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות, ולאחר מכן תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. לאחר התואר השני עליו לעבור התמחות מעשית (כלומר לטפל בפועל באנשים, לאחר שרכש את הידע התיאורטי בתואר השני), במשך שנתיים במשרה מלאה או ארבע שנים בחצי משרה – מאחר וכמעט ואין תקנים בארץ, מרבית הפסיכולוגים עושים התמחות במשך ארבע שנים בחצי משרה. קיימים עוד תחומים בפסיכולוגיה בהם ניתן להתמחות למשל פסיכולוגיה חינוכית, פסיכולגיה קוגנטיבית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה תעסוקתית ועוד סוגים רבים. במדינות שונות ישנם כללים שונים לקבלת התואר, והכשרה שונה. כך למשל באנגליה וארה״ב דרוש תואר שלישי מחקרי (ד״ר).

פסיכותרפיסט – פסיכותרפיה היא למעשה טיפול נפשי בשיחות. בעולם קיימת הכרה בפסיכותרפיה כמקצוע בפני עצמו, שכן התפתחו גישות נפרדות מהפסיכולוגיה הקלאסית שבהם אנשים בחרו להתמחות. הפסיכותרפיסט הוא אדם בעל תואר שני או שלישי, פעמים רבות בתחום הגישה בה בחר להתמחות, אשר עבר הכשרה מתאימה (תאורטית ומעשית, בדומה לפסיכולוג) תחת הדרכה, וקיבל הכרה מאגודה מוכרת. רבים מהפסיכותרפיסטים הם גם פסיכולוגים, עובדים סוציאלים או פסיכיאטרים.

רגע, אבל מה ההבדל בין טיפול נפשי, פסיכותרפיה וטיפול פסיכולוגי?

טיפול נפשי (או טיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה) הוא טיפול בדיבור ונועד לעזור לאנשים להתגבר על משברים או קשיים שהם חווים בטיפול, ולהגיע להחלטות שונות וחשובות בחיים. המפגש הטיפולי, בין המטופל למטפל, הוא אינטימי ודיסקרטי, ומרוכז כל כולו בחוויות, רגשות, תפיסות ומחשבות של המטופל. לרבים, השיחה עצמה מהווה הקלה גדולה, והידיעה שיש איש מקצוע שמקשיב, מייצרת שיפור. מחקרים מראים, שהחלק החשוב ביותר בטיפול הוא הקשר שנוצר בין המטפל והמטופל - בכוחו לנבא את הצלחת הטיפול. המטפל והמטופל, עוברים דרך יחד לעבר מטרה משותפת לשניהם – שינוי אצל המטופל שיביא אותו לחיות חיים טובים ומלאים יותר.

רובין וויליאמס ז״ל מגלם את דמותו של הפסיכולוג בסרט סיפורו של ויל האנטינג

אוקיי, הבנתי, יש גישות שונות?

באופן כללי, יש הרבה מאוד תיאוריות טיפוליות, המטרה של כולן היא אחת – להסביר התנהגות אנושית. הגישה הטיפולית שנגזרת מהתיאוריה עושה שימוש בכלים שלה בכדי לייצר שינוי אצל המטופל.

הגישה הפסיכודינאמית – זוהי גישה שמקורה בגישה הפסיכונאליטית, אך דרישותיה מעודנות יותר. המטפל והמטופל יושבים זה מול זה (בניגוד לגישה הפסיכואנליטית הקלאסית בה, המטפל ישב מאחורי המטופל, אשר היה שכוב על ספה), והניסיון הוא להגביר את המודעות של האדם למניעיו הפנימיים, לקונפליקטים שהוא חווה בין רצונות שונים וכדומה. עיקר הדגש הוא על עולמו הפנימי של המטופל.

הגישה ההתנהגותית – קוגנטיבית – באנגלית שמה מפורסם יותר - CBT. זוהי גישה שהתפתחה מזרם הבהוויוריזם שהובילו שתי דמויות חשובות, ג׳ון ב. ווטסון ופרדריק סקינר, כאשר הדגש הוא על מה המחולל להתנהגות אנושית כלשהי או מדוע אנשים מתנהגים בצורה מסוימת. ל – CBT שלושה מרכיבים משמעותיים – המרכיב ההתנהגותי, המרכיב הקוגנטיבי והמרכיב הרגשי. ניתן ללמוד רבות על הגישה, אך בקצרה ניתן להשתמש במודל אפר״ת הישראלי (שנלקח מתוך התיאוריה של אדלר – גם היא מבוססת על התנהגות). אפר״ת הוא קיצור של אירוע - פרשנות – רגש – תגובה.

אירוע מסוים מתרחש במציאות, אנחנו מפרשים אותו בדרך המיוחדת לנו, הפרשנות מייצרת רגש מסוים, אשר מוביל לתגובה. על-ידי פירוק התהליך, ובעיקר באמצעות כלים רבים ש CBT מספק לנו, ניתן לשנות את הפרשנות ובהתאמה את כל שרשרת האירועים שאחריה. בנוסף, ה CBT מספק כלים רבים לשינוי ההתנהגות עצמה או להקלה בהתנהגויות שמייצרות מועקה בחיים. מבין כל הגישות הפסיכולוגיות, ל CBT יש את כמות המחקרים הגדולה ביותר שמצביעים על יעילות טיפולית.

שלושה מרכיבים: מחשבות (קוגניטיבי), רגשות והתנהגות

הגישה המערכתית – ידועה גם כטיפול משפחתי וזוגי – היא גישה פסיכולוגית שתחילתה בשנות ה-50 של המאה ה-20. אבות הגישה, רובם אם לא כולם, היו פסיכיאטרים שהוכשרו בפסיכואנליזה, וחשו שחסר להם מימד בטיפול. המימד החסר היה הסביבה, מערכות היחסים שהאדם – כל אדם – מצוי בתוכן. הגישה רואה בעיות או קשיים בראייה רחבה יותר היוצאת מתוך עולמו הפנימי של האדם לעבר עולמו הזוגי, המשפחתי, החברתי וכן הלאה. ניתן לעבוד בגישה המערכתית עם יחידים, זוגות ומשפחות.

הגישה המערכתית - ידועה גם כטיפול משפחתי וזוגי - רואה בעיות או קשיים בראייה רחבה יותר היוצאת מתוך עולמו הפנימי של האדם לעבר עולמו הזוגי, המשפחתי, החברתי

הגישה האינטגרטיבית – ישנן עוד גישות רבות לפסיכותרפיה, כל אחת עם המאפיינים שלה, אך הגישה הרווחת היום בעולם המערבי, היא הגישה האינטגרטיבית, אשר טוענת שהמטפל, כאיש מקצוע בבריאות הנפש, זקוק לארגז כלים רחב ומיומנות בגישות רבות, על מנת שיוכל להתאים את עצמו למטפלים בעלי צרכים שונים. אחד הפסיכותרפיסטים המפורסמים באנגליה, מטפל ומדריך נהדר, ג׳ון בורנהם, מתווה דרך לתפיסת עולמם של מטפלים, שנקראת (בתרגום לעברית) גישה – שיטה – טכניקה: הגישה היא תפיסת עולמו הכוללת של המטפל לחיים ולטיפול, השיטה היא תפיסתו כלפי מטופל ספציפי והקשיים שלו, ובאיזו גישה פסיכולוגית יש לעשות שימוש – והטכניקה היא הפעולה הפסיכולוגית הספציפית שנובעת מתוך השיטה.

איך כל זה רלוונטי אליי?

חברה טובה סיפרה לי פעם שהיא הייתה במצוקה נפשית איומה, ולא היה בכוחה לשתף אותי. היא בחרה במטפלת הכי מומלצת ומפורסמת שהיא שמעה עליה, והלכה לטיפול. היא הקפידה ללכת לטיפול שבוע אחרי שבוע, במשך חודשים, אבל הרגישה שמשהו לא זז, משהו לא קורה. במחקר מפורסם מתחילת שנות ה-2000 בדקו חוקרים מה גורם להצלחה בטיפול, הם הגיעו למסקנה שהאלמנט בעל ההשפעה הגדולה ביותר הוא הקשר הטיפולי ולא הגישה הטיפולית, במילים אחרות, הגישה הטיפולית (ברוב המקרים) פחות חשובה מיצירת קשר משמעותי, עמוק ופתוח עם המטפל. בנוסף לכל אלה, חשוב לוודא שאיש המקצוע שבחרתם יכול לספק תעודות הכשרה, רישום באגודה מקצועית וביטוח מקצועי (לרוב רישום באגודה מחייב את כל האלמנטים הללו).

לקריאה נוספת על גישות פסיכולוגיות נוספות בעולם (באנגלית)

אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.