אתם אגרסיבים או אסרטיבים - מדריך פרקטי

ליאור פרנקל (איש שכדאי להכיר ואפשר לעשות זאת בבלוג שלו, בפודקאסט שלו או באתר שלו) כותב ״שכשאתם עובדים/חיים/גרים/אוהבים/נופשים עם עוד בנאדם, יש שתי גישות לנהל את ה״פשרות״ שבזוגיות שלכם״. לשיטתו, לגישה הראשונה קוראים ״נסבול ביחד״. היא אומרת שכל פעם שמישהו רוצה משהו אחד והשני משהו אחר - אתם שניכם מתפשרים. לדוגמא, אם אתם מחממים לכם אוכל בסיר, האחד אוהב רותח, והשנייה אוהבת פושר - אז אתם תכינו בטמפרטורת האמצע. כך שניכם תהיו קצת לא מרוצים אבל אף אחד לא ממש ירגוז.

הגישה השניה נקראת ״לפי התור״. היא אומרת שצד אחד מוותר כליל על הרצון שלו - גם אם הוא צריך לסבול, כדי שהצד השני ממש ממש יהנה. ובפעם אחרת, הצדדים מתחלפים. אז אם היא אוהבת המבורגרים ואני שונא - לפעמים נלך לאכול המבורגר בכל זאת, כדי שהיא ממש תהנה. ובפעם אחרת היא תבוא איתי לאכול אוכל הודי למרות שהיא שונאת, כדי שאני ממש אהנה.

בגדול, ליאור ממש צודק, אבל בקטן מה שליאור לא מדבר עליו הוא איך להבין מה השיטה שעובדת לכם יותר, או בשמה השני, איזה סגנון תקשורת יש לכם?

המחקר והפרקטיקה מחלקים סגנונות תקשורת לחמישה סוגים בסיסיים:

הסגנון האסרטיבי

זהו הסגנון הרצוי ביותר והטוב ביותר לתקשורת בין אישית. הוא מהווה את האיזון המדויק בין אגרסיביות ופאסיביות (שנגדיר עוד מעט), והוא נולד מתחושת ערך עצמי גבוהה. ערך עצמי או הערכה עצמית, אם כבר שאלתם/ן, הם התחושה, התפיסה, הרגש שלנו על עצמנו, וההתנהגות שנוצרת כתוצאה מהם (במילים אחרות, האם אני חושב או יודע על עצמי שאני מוכשר, האם אני חושבת או יודעת על עצמי שאני חכמה, וכן הלאה).לאסרטיבי או האסרטיבית יש את הביטחון לתקשר בלי להזדקק ל׳משחקים׳ או מניפולציה. הם מכירים את הגבולות שלהם ונמנעים מלדחוף מעבר להם רק מפני שמישהו אחר רוצה או זקוק למשהו מאיתנו. באופן מפתיע, עם זאת, הוא הסגנון שנמצא בשימוש הכי פחות.

איך נראית ההתנהגות שלו:

• השגת מטרות מבלי לפגוע באחרים

• הגנה על זכויותיך וזכויותיהם של אחרים

• יכולת לביטוי רגשי

• ביצוע בחירות ולקיחת אחריות עליהן

• היכולת לבקש מענה על צרכים, והקבלה שיש אפשרות לדחייה

• קבלת מחמאות

והתנהגות לא מילולית:

• קול - טון רגוע, אחיד במהירות ובעצמה

• תנוחה - פתוחה, איזון סימטרי, גבוה, רגוע, ללא עצבנות

• מחוות - מעוגלות, מרחיבות

• הבעת פנים - קשר עין טוב

• מיקום מרחבי - בשליטה, מכבד אחרים

איך זה ישמע?

"בבקשה, תנמיך את עוצמת הקול, אני נאבקת להתרכז בלימודים שלי".

"אני מצטער, אבל אני לא אוכל לעזור לך עם הפרויקט שלך אחר הצהריים, כי יש לי תור לרופא שיניים".

אם אני עומד.ת מולו, איך ארגיש?

• ניתן לקחת את האדם במילתו

• יודע.ת איפה אני עומד.ת עם האדם

• האדם יכול להתמודד עם ביקורת מוצדקת ולקבל מחמאות

• האדם יכול לדאוג לעצמו

• מכבד.ת את האדם

הסגנון האגרסיבי

ניצחון זה שם המשחק, לרוב על חשבון מישהו אחר. אדם שבוחר בסגנון האגרסיבי שם את הרצונות, התשוקות והמאוויים שלו בראש מעייניו. הם, עבורו, הכי חשובים ויש להם הכי הרבה ערך ותרומה. זהו אינו סגנון יעיל שכן המסר נעלם, והעיסוק עובר לדרך שבה המסר מועבר (זוכרים שדיברנו על טון הקול במאמר קודם?).

איך נראית ההתנהגות שלו:

• מפחיד, מאיים, עוין

• מוכן להשיג מטרות על חשבון אחרים

• המטרה היא "לנצח"

• דורש

• לוחמני

• מתפרץ, בלתי צפוי

• מטיל אימה

• מציק (Bullying)

והתנהגות לא מילולית:

• קול - עוצמת קול גבוהה

• היציבה - "גדולה יותר" מאחרים

• מחוות - גדולות, מהירות, חדות

• הבעת פנים - זועף, כועס, חרד

• מיקום מרחבי - פולש למרחב האישי של אחרים, מנסה לעמוד על 'אחרים'

איך זה ישמע?

"אתה משוגע!"

"תעשה את זה בדרך שלי!"

"אתה מחליא אותי!"

סרקזם, קריאת שמות, מאיים, מאשים, מעליב.

אם אני עומד.ת מולו, איך ארגיש?

• הגנתי, אגרסיבי (לסגת או להילחם בחזרה)

• חוסר שיתוף פעולה

• שומר טינה / נקמני

• השפלה

• כאב

• חשש

• אובדן כבוד לאדם התוקפני

הסגנון האגרסיבי

הסגנון הפאסיבי-אגרסיבי

זהו סגנון שבו אנשים נראים פסיביים על פני השטח, אך למעשה מבטאים את הכעס שלהם בדרכים עקיפות או מאחורי הקלעים. אנשים שבוחרים בסגנון זה, בניגוד לסגנון האגרסיבי, יבטאו את הכעס שלהם בצורה שקטה, לפעמים דרך אירוניות וסרקזם.

איך נראית ההתנהגות שלו:

• תוקפנות בעקיפין

• עוקצני

• ערמומי

• לא מהימן (מרגיש מזויף)

• מתלונן

• מתנשא

והתנהגות לא מילולית:

• קול - מדבר בקול חלש או בדיבור מתחנחן (מתק שפתיים)

• יציבה - לעתים קרובות, לא סימטרית

• מחוות - יכול להיות לא אחיד, מהיר

• הבעת פנים - נראה מתוק ותמים

• מיקום מרחבי - נוגע באחרים כמו מעמיד פנים שהוא חם וידידות

איך זה ישמע?

השפה הפסיבית-תוקפנית מאופיינת בקירוב וריחוק מקבילים. למשל, ״אל תדאגי לי, אני יכול לדאוג לעצמי - גם ככה זה מה שאני עושה כל הזמן״. דוגמה אחרת, ״אתה יודע יותר טוב - זה לא משנה מה אני אגיד״.

אם אני עומד.ת מולו, איך ארגיש?

• בלבול

• כעס

• כאב

הסגנון הכנוע

זהו סגנון שעסוק בריצוי אנשים אחרים, כך שהרצונות של האדם (בניגוד לסגנון האגרסיבי), הם הכי פחות חשובים.

איך נראית ההתנהגות שלו:

• מתנצל (מרגיש כאילו אתה כופה עצמך על אחרים כאשר אתה שואל את מה שאתה רוצה)

• הימנעות מכל עימות

• קושי בלקיחת אחריות או החלטות

• ניבוי להעדפות של מישהו אחר

• מרגיש כמו קורבן

• האשמת אחרים, חוסר לקיחת אחריות

• מסרב למחמאות

• חוסר יכולת של הבעת רגשות

והתנהגות לא מילולית:

• קול - עוצמת הקול רכה, כמעט ולא נשמעת

• יציבה - להפוך את עצמם קטנים ככל האפשר, הראש למטה

• הבעת פנים - ללא קשר עין

• מיקום מרחבי - להפוך את עצמם קטנים / נמוכים יותר מאחרים

איך זה ישמע?

"זה באמת שום דבר."

"אה, זה בסדר, לא רציתי את זה יותר."

"מה שתבחרי - טוב לי"

אם אני עומד.ת מולו, איך ארגיש?

• מרוגזים

• מתוסכלים

• אשמים

• אחרים מתרעמים על האנרגיה הנמוכה המקיפה את האדם הכנוע, ובסופו של דבר מוותרים על הניסיון לעזור להם, משום שמאמציהם נדחים באופן גלוי

• יש אנשים שמשתמשים בדימוי של משחק טניס או פינג-פונג ללא יריב בצד השני.

הסגנון המניפולטיבי

סגנון זה הוא מחושב, ממולח ומשימתי. חישבו על פרנק אנדרווד בדרמה המצליחה ׳בית הקלפים׳. מדובר על אנשים שעסוקים בתכנון קפדני של המסר שלהם, כך שיחביא את האמת.

מאפיינים התנהגותיים

• ערמומיות

• שליטה של אחרים בצורה חתרנית - למשל, על ידי "ברוגז״

• חיפוש מענה על צרכים, באופן עקיף

• גורם לאחרים להרגיש מחויבות אליהם או להתנצל כשאין על מה.

• דמעות תנין

והתנהגות לא מילולית:

• קול - מתנשא, קנאי, מרגיז

• הבעת פנים - נראים עצובים או מוטרדים

איך זה ישמע?

״תראה, אם היה לי הורים כמו שלך, בטח גם לא הייתי צריך עזרה״

"בסוף לא קניתי כלום, אז לבשתי את זה, אני מקווה שאני לא נראית נורא״ (Fishing for compliments)

אם אני עומד.ת מולו, איך ארגיש?

• אשמה

• תסכול

• כעס, חוסר שקט

• אחרים מרגישים שהם אף פעם לא יודעים איפה הם עומדים עם אדם מניפולטיבי והם מוטרדים כל הזמן מהצורך לנסות להבין מה קורה.

קווין ספייסי בדמות פרנק אנדרווד

למה חשוב להבין מה הסגנון שלכם?

התשובה הקצרה היא ׳ידע הוא כוח׳, כלומר, אם אתם מזהים את הסגנון שלכם ושל בן או בת הזוג, ההורים, הילדים או כל אדם אחר שאתם מצויים איתו בתקשורת, תוכלו להתקדם לעבר שינוי בצורה שבה אתם מתקשרים. התשובה הארוכה עוסקת ב״איך״ וה״איפה״ למדתם לתקשר. איזו מן תקשורת הייתה בבית? האם אמא ואבא תקשרו בצורה שונה? למי אתם יותר דומים? האם בחרתם בני זוג שדומים בצורת התקשורת שלהם לאחד ההורים (שלכם, שלהם)? ואולי השאלה שמעסיקה אותי באופן אישי יותר מכל, מה הרווח שטמון בבחירת סגנון התקשורת שלכם?

אחרי שלמדנו מה סגנון התקשורת שלנו, ננסה להבין איך נראים החיבורים. כיצד נראית תקשורת בין אסרטיבית וכנוע? מה לגבי מניפולטיבי ופאסיבית-אגרסיבית? תשובות על השאלות הללו, בפעם הבאה.

אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.