איך ארבעה פרשים יכולים להרוס לכם את הזוגיות?

בשנת 10 לספירה, בצפון-מזרחה של הכינרת, נולד אדם בשם יוחנן. לימים הוא נודע כיוחנן כותב הבשורה, ובנצרות מאמינים שהוא חיבר את חזון יוחנן (אם כי יש שמאמינים שיוחנן אחר חיבר אותו, יוחנן בן זבדי), שבו מופיעות ארבע דמויות מיוחדות: ארבעה פרשים המביאים עימם את האפוקליפסה, את אחרית הימים. הפרש הרוכב על הסוס הלבן מביא עימו מגפה וכיבוש, הפרש הרוכב על הסוס האדום מביא עימו מלחמה, הסוס השחור מביא עימו את הרעב, והסוס האחרון, הקרוי החיוור, מביא עימו את המוות.

אם השנים, הפכו ארבעת הפרשים של האפוקליפסה, למייצגים הרס, חורבן, מחלות ועוד. דמויותיהם הושאלו לספרים, רומנים, סרטים ומחזות. אך מעל כל אלה, השימוש הבולט שלהם בפסיכותרפיה ובטיפול זוגי, נעשה על-ידי ד״ר ג׳ון גוטמן.

ג׳ון גוטמן בהכשרתו הוא מתמטיקאי, וכמו רבים מהם הוא מאוד אוהב מספרים. אך הוא בחר ללכת בדרך אחרת ממרבית הקולגות שלו. וכך, לאחר 4 עשורים של עבודה, גוטמן חקר מעל 3000 זוגות בכדי להבין כיצד ניתן לחזות גירושים. ואף יותר חשוב מכך, כיצד ניתן לעזור לזוגות לנהל מערכות יחסים טובות, עמוקות, מאושרות ומספקות.

גוטמן מצא ארבעה מאפיינים של תקשורת בזמן ריבים, שמנבאים גירושים באופן מובהק, הוא קרא להם ארבעת הפרשים של האפוקליפסה. הוא אף טוען עד היום, שמספיקות לו 15 דקות של צפייה בתקשורת זוגית, בכדי לחזות גירושין בוודאות של מעל 90 אחוז.

אז מה הם ארבעת הפרשים של הזוגיות?

ביקורתיות (Criticism)

יש לעשות פה הפרדה, ביקורת הרבה פעמים נחוצה, במיוחד אם היא נעשית נכון. ביקורתיות היא כללית, ולרוב, לא אפקטיבית. ביקורת נעשית על התנהגות, ונותנת חלופות, ביקורתיות נעשית על אישיות, והופכת את האדם השני למתוסכל ומתגונן.

איך זה נראה?

זה התור שלה להוציא את הכלב החוצה, ואתה אמון על הכנת ארוחת ערב. אבל בזמן ההכנה, אתה עוד שם לב שהיא מול הטלוויזיה, מורחת לק. עכשיו, אתה יכול בהחלט לכעוס, לבלוע את הכעס, אבל אני לא משוכנע שזה מה שיציל את הזוגיות שלכם. אתה יכול לבחור להגיב. תגובה טובה: ״את מוציאה את שמופי, נכון? התחלתי בהכנות לערב״. תגובה לא טובה: ״תגידי לי, נראה לך שהכלב יוציא את עצמו, למה את כזו עצלנית?״

כשאנשים רבים, מותר לכעוס ולצעוק, אבל אסור ללעוג. מארבעת הפרשים, הנורא מכולם הוא:

בוז (Contempt)

לעג, סרקזם, ציניות - כולם מובילים לרעל אמיתי בקשרים. הימצאות של בוז במערכות יחסים היא ערובה לכך שהקשר יסתיים (סטטיסטית). גוטמן מצא שגברים ונשים מייצרים בוז בצורות שונות: גברים נוטים ללעוג (מחקים בצורה מכוערת את נשותיהם, לרוב), נשים מגלגלות עיניים, בשקט ולעצמן. בקיצור אל תבוזו, זה אם כל הרוע.

איך זה נראה?

בזמן ריב היא אומרת לך שהיא אוהבת אותך, ושנמאס לה מהריבים. אתה בתגובה מחקה אותה בצורה מכוערת: ״נמאס לך, את אוהבת אותי״, ואז גם מסנן ״ממש״ הרסני.

הגנתיות (Defensiveness)

יש הבדל בין להתגונן על עצמנו, למשל מפני מתקפה, לבין לייצר מגננה שכל משמעותה מתקפה, או העברת הלחימה לשטח האויב. הטרמינולוגיה הצבאית הזו כאן מפני שלזוגות רבים כך זה נחווה כאשר הם מרגישים שהם צריכים להגן על עצמם. העניין המרכזי בהגנתיות, הוא שהיא מלבה את הריב, ולא עונה באופן ענייני לביקורת.

איך זה נראה?

״אני לא נמצא בבית? מה את אומרת?! מתי פעם אחרונה בכלל בילית איתי זמן?״

הימנעות (Stonewalling)

אין מילה טובה בעברית לתאר זאת. מדובר על מצב שבו בן זוג אחד משתתק ונאטם. לא מסוגל לתקשר באופן אפקטיבי, ונמצא במצב כה רגיש שבו הוא מפחד שהדברים שיאמרו על-ידו יעשו נזק, ועל כן מעדיף להשתתק. אצל אחרים זה יבוא לידי ביטוי ע״י יציאה מהחדר, התרכזות בטלפון וכדומה.

איך זה נראה?

בזמן שיחה על נושא חשוב, אחד מבני הזוג פשוט מוותר על הדיון ושוקע בטלפון שלו.

ארבעת הפרשים נמצאים אצל זוגות רבים, גם כאלה שהתגרשו בסוף וגם אחרים שנשארו בנישואים מאושרים במשך עשורים. אם זיהיתם (וקרוב לוודאי שכן) אחד מהם, אין הדבר אומר שהזוגיות שלכם בסכנה, המינון של המאפיינים הוא החשוב, וטוב תעשו אם תפעלו על מנת לנטרל את המאפיין שזיהיתם.

איך מנטרלים אותם? שאלה טובה. גוטמן עבד, יחד עם זוגתו שהיא גם שותפתו לעבודה, ד״ר ג׳ולי גוטמן, על מה שהם מכנים:

חיסונים (antidotes) לארבעת הפרשים

התחלה עדינה (Gentle start-up)

הגוטמנים טוענים, שביקורת היא דבר חיובי במערכות יחסים, אך הדגש הוא בהחלפת ה״אתה״ או ״את״ ב- ״אני״. התחלה עדינה, שמשמעותה בקשה מבן או בת הזוג שעוסקת בי, ברצונות שלי ולא במה הוא או היא עשו, מייצרת יותר הקשבה ופתיחות מהצד השני. בצורה פשוטה יותר ניתן לזכור את הכלל הבא: תארו ראשית מה אתם מרגישים, ולאחר מכן מה אתם צריכים, ללא אשמה או שיפוטיות.

איך זה נראה?

ביקורת יכולה להיראות ככה: ״למה אתה מדבר על עצמך כל הזמן? אתה ממש אנוכי!״

התחלה עדינה יכולה להיראות כך: ״אני מרגישה קצת מחוץ לשיחה שלנו היום, אכפת לך שאספר לך על היום שלי?״

תרבות של אכפתיות (Culture of appreciation)

הבוז מופיע בהצהרות שמקורן בעמדה של עליונות מוסרית. כמה דוגמאות של בוז כוללות: סרקזם, ציניות, גלגול עיניים, לגלוג והומור עוין. הבוז הוא הרסני, מביס, משפיל, והוא גם המנבא הגדול ביותר של גירושים.

כשהגוטמנים מדברים על ״תרבות של אכפתיות״ (זה כמובן נשמע מוצלח יותר או מובן יותר באנגלית), הם מדברים על שני אלמנטים שמתחברים. על הראשון כבר דיברנו, ונזכיר שוב, עיסוק במה אני מרגיש ולאחר מכן מה אני צריך, וביטוי של הצרכים הללו בצורה לא שיפוטית ומכבדת את בן הזוג השני. האלמנט השני הוא יחס האינטרקציות החיוביות והשליליות שיש בין בני זוג. גוטמן, גילה בין השאר, יחס של 5 ל-1 בין אינטרקציות חיוביות לשליליות, במילים אחרות, על כל אינטרצקציה שלילית אחת, צריכות להתקיים לפחות חמש חיוביות, בכדי לשמור על אווירה חיובית במערכת היחסים שלכם.

איך זה נראה?

בוז: "שכחת לשטוף את המדיח שוב? אוף. אתה כל כך עצלן. "(מגלגלת עיניים).

תרבות של אכפתיות: "אני מבינה שאתה עסוק בזמן האחרון, אבל אתה יכול בבקשה לזכור לשים את הכלים במדיח כשאני עובדת מאוחר? אני אעריך את זה."

לקיחת אחריות (Take Responsibility)

אמרנו מוקדם יותר שלהיכנס למגננה, היא למעשה דרך להאשים את בן או בת הזוג שלך. אתה אומר שהבעיה היא לא אני, זה את. כתוצאה מכך, הבעיה לא נפתרה והסכסוך הולך ומחריף. ה״חיסון״ הוא לקבל אחריות, גם אם רק לחלק מהסכסוך.

איך זה נראה?

מגננה: "זו לא אשמתי שאנחנו מגיעים באיחור. זאת אשמתך, כי אתה תמיד מתלבש בשנייה האחרונה".

לקיחת אחריות: "אני לא אוהבת להגיע מאוחר, אבל אתה צודק. אנחנו לא תמיד צריכים לעזוב כל כך מוקדם. אני יכולה להיות קצת יותר גמישה".

הרגעה עצמית (Physical self-soothing)

הימנעות, כאמור, היא מצב שבו אחד מבני הזוג נעלם לעולמו, משתתק ולא מגיב לדיון שקורה ברגעים אלו. ברוב המקרים, זה קורה מפני שהוא מוצף. במחקרים של גוטמן נמצא שאנשים שקצב ליבם מגיע ל-100 דפיקות לב בדקה, בזמן מנוחה, מוצפים רגשית ולא מסוגלים לעבד מידע רגשי בצורה טובה. על כן, במצב של הימנעות, שני בני הזוג צריכים לקחת פסק זמן של לפחות 30 דקות, ולא יותר מ 24 שעות.

יש כאן חשיבות גדולה לפיתוח דיאלוג פנימי, כזה שמזהה מדוע אני מוצף (או מוצפת) ומה אוכל לעשות בכדי להירגע. עבור חלק מהאנשים נשימות עמוקות עוזרות מאוד, תוך כדי מתיחת שרירים, באופן איטי, בצורה מדודה מהרגליים ועד הראש. אחרים אוהבים מאוד להשתמש בכלים של מיינדפולנס.

איך זה נראה?

"תראה, עברנו את זה שוב ושוב. נמאס לי להזכיר לך -

מותק, אני מצטער להפריע לך, אבל אני מרגיש overwhelmed, קצת המום, ואני צריך לקחת הפסקה. את יכולה לתת לי עשרים דקות, חצי שעה ואז נוכל לדבר? "

עכשיו אתם מכירים את ארבעת הפרשים וכיצד לנטרל אותם עם ה״חיסונים״ המוכחים שלהם, יש לכם את הכלים החיוניים לנהל את העימות הבא בצורה בריאה. ברגע שאתם שמים לב לביקורת או בוז דהרו פנימה, וזכרו מה מבטל אותם - מה החיסונים שלהם. ככל שתוכלו לשמור את ארבעת הפרשים מחוץ למערכת היחסים שלכם, נחים להם באורווה דמיונית, כך גדל הסיכוי שתחוו מערכת יחסים יציבה ומאושרת.

אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.