top of page

גלישה בפייסבוק ו-Well Being: מה הקשר?

ספק גדול אם מארק צוקרברג, שהקים את פייסבוק (שנקראה בהתחלה The Facebook), בשנת 2004, חשב על הקשר בין רווחה נפשית וצריכת תכנים באינטרנט. אז, זו הייתה דרך חדשה לתקשר עם אנשים אחרים ולהכיר אותם. הייתה התלהבות רבה באוויר. כיום, 14 שנים אחרי שהסטודנט למחשבים הקים את האתר, פייסבוק היא כבר חלק מעולמם ושגרת חייהם של אנשים רבים.


מה ההשפעה של פייסבוק, ורשתות חברתיות אחרות על הרווחה הנפשית (Well-Being) שלכם? האם זו שאלה ששאלתם את עצמכם פעם?


ראשית, מה זה בכלל רווחה נפשית?

רווחה נפשית או Well-Being באנגלית, הוא מושג שמתאר מצב שבו אדם חש נוח, בריא ו/או מאושר. אך כמובן, שזוהי ההגדרה הפשוטה ביותר למושג. במילים אחרות, איך אנחנו מרגישים חברתית (מערכות יחסים), רגשית, פיזית, קוגניטיבית (המחשבות שלנו), כלכלית, סביבתית, רוחנית וכדומה. המכלול של התחומים האלה בחיים שלנו, בונה את הרווחה הנפשית. זהו, כמובן מושג נזיל, שמשתנה כל הזמן.


רשתות חברתיות, ופייסבוק, בראשן, משפיעות באופן ישיר על הרווחה הנפשית שלנו. במאמר מעניין שפורסם בשנת 2010, הראו שלושה חוקרים, ש״בילוי״ בפייסבוק יכול לפגוע ברווחה הנפשית שלנו. ההסבר שלהם היה שמאחר ואנשים מפרסמים, לרוב, את רגעיהם המאושרים ברשת החברתית, הדבר יכול להשפיע על חיינו בצורת מחשבות שליליות על עצמנו (כולם מבלים, חיים, מגשימים את עצמם ואני לא), וכתוצאה מכך רגשות שליליים (עצבות, בדידות ואף דיכאון חרדה).


רווחה נפשית וצריכת תכנים באינטרנט
״בילוי״ בפייסבוק יכול לפגוע ברווחה הנפשית שלנו

בנוסף, בני אדם הם חיות חברתיות - ישנו צורך עז להיות חלק מקהילה. מאחר והאלגוריתמים של פייסבוק סורקים את ה״פיד״ שלנו ומתאימים לו פוסטים של אנשים הדומים לנו, הדבר מחזק את הרצון שלנו לגלוש ברשת החברתית. תופעה נוספת שצצה לה בשנים האחרונות, היא ה FOMO המפורסמת. Fear Of Missing Out - היא תופעה של חרדה חברתית אשר ממוקדת בפחד להחמיץ אינטראקציות חברתיות. האדם מרגיש לחץ להיות נוכח ברשת החברתית כל הזמן, אחרת הוא יפסיד משהו שכל האנשים האחרים חווים. הפחד מההפסד מקושר לתחושת ערך עצמי, והוא המניע העיקרי.


תופעת ההחמצה (FOMO) היא רק אחת הדוגמאות לקשר בין רשתות חברתיות ורווחה נפשית. קשר נוסף שקיים, הוא השינוי בצורה שבה אנחנו נקשרים אחד לשני. מאחר ואנחנו, לעיתים רחוקות, רואים את הבעות פניהם או שפת גופם של אנשים שאנחנו באינטרקציה איתם, צורת הקשר שלנו והדרך שבה אנחנו עושים זאת, הופכים שטחיים.


הבנתי, זה משפיע על היום-יום שלי?

כן, כשאנחנו באינטרקציה עם אדם אחר, אנחנו חווים את מכלול הבעותיו ושפת גופו, למשל, במידה ואמרנו דבר שמעליב, נדע מיד שהאדם מולנו מרגיש כך. אך אין לנו את האפשרויות הללו כאשר איננו יכולים לראות את האדם שמולנו. לכן, אנחנו מרשים לעצמנו לדבר ולתקשר בצורה אחרת. אצל אנשים שמבלים זמן רב ברשתות חברתיות, ניכר כי סגנון התקשורת הזה, זולג החוצה, לתקשורת פנים-מול-פנים. (שרי טירקל, מראה בספרה Reclaiming Conversation, למשל, שילדים שמבלים זמן רב בפייסבוק, מגלים פחות אמפתיה בחיים ה״אמיתיים״)


טיפול נפשי אונליין
האדם מרגיש לחץ להיות נוכח ברשת החברתית כל הזמן, אחרת הוא יפסיד משהו שכל האנשים האחרים חווים

אבל לא הכל כה ״נורא ואיום״ ברשתות החברתיות. עבור אנשים שעושים רילוקיישן לחו״ל, הרשת החברתית יכולה להיות מקור נפלא למידע ולהפגת הבדידות, שנוצרת פעמים רבות במעבר מסוג זה. חברויות רבות נוצרות בקבוצות ״ישראלים ב..״ ועוזרות לאנשים, זוגות ומשפחות להכיר אנשים שחווים את אותן החוויות שלהם, וכמובן להתייעץ בחיפוש אחר שירותים, כמו טיפול בסקייפ.


כיום, אנשים רבים נותנים מענה לצורך החברתי שלהם ברשת. וכמובן, שיש רבים שנהנים מכך, אך חשוב לזכור שישנו קשר ישיר בין האופן שבו אנו צורכים מידע ברשתות חברתיות לאיך שאנחנו מרגישים ביום-יום. חשוב שניתן את הדעת ל-איך- ו-מה- גורמים לנו להרגיש התכנים שאנו צורכים ברשת, ואיך אנחנו יכולים לשנות זאת.


אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.

bottom of page