היה למישל (שם בדוי) מבט עצוב בעיניים. היה בינינו שקט, הרגשתי שהשקט מסייע לה לחשוב. היא מתגעגעת הביתה. היא כל-כך מתגעגעת שזה כבר הדבר היחיד שהיא יכולה לחשוב עליו. היא לא מצליחה לעבוד, לא מצליחה ללמוד, לא מצליחה להתרכז בזוגיות שלה, היא פשוט מתגעגעת.
מה זה בכלל געגוע?
מישל ממש לא לבד, כל שנה עוברות עשרות משפחות ישראליות לחו״ל, וכחלק מתהליך ההתאקלמות, גם מתמודדות עם הגעגוע. משוררים, פסיכולוגים, אנשי מדע ורוח, כולם מסכימים שה״געגוע״ הוא רגש חזק של מצוקה, צער או עצבות שנובע מהריחוק הפיזי מהסביבה המוכרת או ממקום בעל ערך רגשי. הגעגוע נוצר, פעמים רבות, בעקבות נוסטלגיה.
איך מגדירים נוסטלגיה? אני שמח ששאלתם:
לפי ויקיפדיה, את המושג נוסטלגיה טבע בשנת 1688 יוהנס הופר, רופא שווייצרי, לתיאור תופעה אצל חיילים שווייצרים שנשלחו אל שדה הקרב רחוק מביתם. המונח הורכב משתי מילים יווניות: נוסטוס (νόστος), שמשמעותה שיבה הביתה, ואלגוס (ἄλγος), שפירושה כאב. הופר הגדיר נוסטלגיה כמחלה המתאפיינת בתשוקתו של אדם לחזור למולדתו. כמובן שבימינו, נוסטלגיה אינה מוגדרת עוד כמחלה, אבל היא יכולה להוביל לתחושות לא נעימות, ולפעמים גם למצוקה וחוסר תפקוד. לא סתם באנגלית המונח הוא Home sickness.
כבני אדם, אנחנו נוטים לחבר נוסטלגיה לאידאליזציה. כלומר, אנחנו נוטים לזכור את העבר בצורה חיובית יותר ממה שהוא היה בפועל. כאשר, אנחנו מחברים את האידאליזציה עם תחושת האובדן (הרי אובדן חלק מהגעגוע) נוצרות התחושות הלא-נעימות.
התמודדות עם אובדן או עם געגוע הוא נושא מדובר בפסיכולוגיה המודרנית. אובדן הוא חלק מהחיים, בצורות שונות ובעוצמות שונות. ההגירה לחו״ל טומנת בחובה אובדן של המוכר, האהוב והידוע. יתרה מכך, ההימצאות במדינה זרה, מעצימה את תחושת חוסר השייכות. להגירה לחו״ל ישנם ארבעה שלבים מוגדרים, שכתבתי עליהם בעבר.
אז מה עושים?
ניתן לחלק את ההתמודדות עם הגעגוע או האובדן לשני חלקים:
מיפוי הגעגוע ברמת דיוק מירבית - למה אתם הכי מתגעגעים? אל תגידו ל״משפחה״ או ל״חברים״ - תגידו ל״תחושה שהייתה לי בארוחת יום שישי״ או ל״טיול הקבוע שהיינו עושים עם החברים״. כאשר אתם מפרטים באופן ספציפי למה אתם מתגעגעים, אתם גם יכולים לפעול. הגדרות במושגים אבסטרקטים יתקעו אתכם. למשל, אם אכן ארוחת שישי היא אלמנט חסר בחייכם, קבעו עם חברים ארוחת שישי, הביאו חלות ויין, שירו שירים והפכו את החוויה למוכרת. נכון, זה לא יהיה כמו במשפחה שלכם, עם הטקסים הפרטיים שלכם, אבל זה יכול להיות קרוב.
לאחר המיפוי, עבדו על מציאת השייכות שלכם במדינה, עיר או קהילה שבה אתם חיים היום. אם אתם חיים בלונדון, מה הופך אתכם למעט לונדונים? אם אתם חיים בברלין? מה מקשר ביניכם לבין הברלינאי הממוצע?
געגועים הביתה הם חלק בלתי נפרד מההגירה למדינה זרה, אם אתם חשים שהגעגועים מונעים מכם לתפקד, זה סימן שכדאי לשקול טיפול בסקייפ.
ולסיום,
איה כורם כותבת:
״אני למדתי לאהוב גם את הגעגוע שמתכווץ בי לעיתים ובלי הכנה שיישאר בהיר ואמיתי ולא נגוע״
אני מזמין אתכם ואתכן לעקוב אחרי תכנים נוספים בפייסבוק וליצור קשר לכל שאלה בתחתית הדף.